מילון מונחים

זהו סוג של אריח קרמיקה, שמיוצר מחול ים. מדובר בקרמיקה שנחשבת לעמידה מאוד, משום שהיא עוברת תהליך שריפה ארוך יותר. מעטים המקרים בהם אריחי גרניט פורצלן נשברים ונסדקים, מסיבה זו בדיוק. תהליך השריפה הזה, יחד עם הליטוש המיוחד שנעשה לאריחים, יוצר מראה מיוחד ושונה מאוד מאריחי הקרמיקה האחרים. זהו אריח נפוץ למדי בישראל, שמעטר רצפות רבות.
עם זאת, הליך הליטוש של אריחי גרניט פורצלן יוצר שני חסרונות: ראשית, זהו אריח יקר יחסית לאריחי הקרמיקה האחרים שנמצאים בשוק. שנית, האריח חשוף יותר לחדירת וספיגת נוזלים ולכן הוא מוכתם ומתלכלך במהירות רבה יותר. יש לקחת זאת בחשבון כששוקלים איזו ריצפה להזמין.

הדיבל הוא שיטה חכמה ויעילה לחיזוק החיבור של עצמים הנתלים על הקיר. הוא מתאים לקירות גבס, לבנים או בטון ומיוצר מעץ, פלסטיק או ברזל. הדיבלים מגיעים גם בגדלים שונים, בהתאם לגדלים של המקדחים הביתיים המקובלים בשוק. הדיבל מוכנס למעשה לחור לאחר הקדיחה ומהווה סוג של מעטפת לבורג שיוכנס לחור הזה.
ברגע שהבורג מוכנס אל תוך הדיבל, כשהאחרון כבר נמצא בחור, הוא מתרחב ונצמד אל הקיר שסביבו. בעזרת שבבים מיוחדים שיוצאים ממנו, הוא נאחז בקיר וכך מבטיח שהבורג שהוכנס אליו לא ייעקר מהקיר מעומס החפץ שנתלה עליו. דיבל מסייע בתלייה של חפצים כבדים ובלעדיו כושר התלייה של ברגים ומסמרים היה קטן הרבה יותר.

במקרים רבים, אנחנו מעוניינים לבצע פעולת חיזוק או שחרור של בורג במקום בו יש מעורבות של חשמל. המברגים בהם אנחנו משתמשים עשויים מתכת מוליכה, מה שעשוי לגרום לחשמול שלנו. כדי לנקוט ביתר זהירות הומצא הטסטר – מברג בעל ידית מבודדת, שבקצה? נורה קטנה. ברגע שהמקום בו אנו נוגעים טעון בחשמל, הנורה תידלק.
הטסטר משמש לעניינים רבים נוספים, וביניהם לבדיקה האם התחדש זרם החשמל או האם מגיע זרם חשמל לשקע חדש, לדוגמא. יש בכך יתרון גדול, משום שכך איננו מסתכנים בהתחשמלות ויכולים לדעת בוודאות שמערכת החשמל תקינה. הידית המבודדת היא תוספת שהוכנסה מאז המצאת הטסטר במברגים נוספים, אך ללא נורת הבקרה.

הכבל המאריך הוא מצרך מבוקש מאוד בכל בית, משום שהוא מקל משמעותית על העבודה עם כלים חשמליים. הרי כשאנחנו מפעילים מכשיר כזה, אנחנו תלויים באורך הכבל המחבר בינו לבין שקע החשמל. ברגע שהחוט הזה מעט קצר מידי, מה שקורה בעיקר כשאנחנו משתמשים במכשיר נייד יותר כמו מקדחה, התלות בחוט הזה עלולה להיות בעייתית.
וזהו התפקיד של כבל מאריך. הוא למעשה מאריך את החוט המקשר בין המכשיר לשקע החשמל, על ידי תוספת כבל של כמה מטרים. בצידו האחד הוא מתאים לקצה חוט החשמל של המכשיר החשמלי ובצידו השני לשקע שבקיר. חשוב לציין כי שימוש קבוע בכבל מאריך אינו מומלץ ונחשב לפחות בטיחותי.

המברגה היא אחותה הקטנה והחלשה יותר של המקדחה, שמיועדת – כך אפשר להבין משמה – לשימוש עם ברגים בלבד. המברגה למעשה הופכת את פעולת ההברגה למהירה יותר וחוסכת מאיתנו זמן לא מועט של סיבוב הבורג ושל מאמץ רב עד להידוקו למשטח. מברגות, להבדיל ממקדחות, מסוגלות גם לפעול בכיוון ההפוך ולהבריג החוצה ברגים, גם כאלו שהוברגו חזק מאוד למשטח.
מברגות נחשבות לנוחות יותר לעבודה מאשר מקדחות, מכמה סיבות. ראשית, הן שוקלות פחות ולכן פשוט יותר לעבוד איתן. שנית, הן מרעישות פחות, משם שהמנוע שמפעיל אותן עוצמתי פחות. ושלישית – הן יכולות לעבוד זמן רב מאוד ללא חיבור ישיר לחשמל.

רבים מכירים את המושג בכלל מתחום המזון, מאחר וזהו סוג של חומוס, אך מדובר גם בסוג של תערובת אבנים או ליתר דיוק – כורכר וחצץ מהודקים. התערובת הזו מהודקת על ידי השקיה וכבישה במכבש כבד, מה שיוצר משטח חזק, כמעט בלתי ניתן לפירוק. למרות שמדובר במספר רב מאוד של אבנים, לאחר ההידוק קשה להפריד אפילו אבן אחת מהתערובת שהתקבלה.
מחלוטה משמשת בדרך כלל כמשטח בסיס ליצירת שבילים או דרכים. היא נמצאת בבסיסים של כבישי אספלט רבים ומשמשת מצע נוח גם לשבילי בטון מרשימים. החוזק שלה והעובדה שהיא נותרת כמקשה אחת הם שהופכים אותה לחומר כל כך נוח ויעיל לסוגי עבודות כאלו.

מנגנון הראצ'ט מופיע בכמה צורות בעולם כלי העבודה, אך סביר להניח שניתקל בו, כמשפצים חובבים, בדמות ידית חיזוק לברגים. עיקרון הפעולה של הראצ'ט הוא חיסכון בפעולות הסיבוב של הבורג: כשאנחנו מחזקים או משחררים בורג, אנחנו עושים סיבובים על גבי סיבובים של 360 מעלות. לעיתים מדובר בפעולה מייגעת, לעיתים פשוט אין מקום לסיבוב שלם, במיוחד אם מדובר במברג שהוא חלק מגוף גדול וסבוך.
במקרה כזה, הראצ'ט מסייע רבות: הוא מאפשר לנו לסובב את הבורג במלואו, מבלי שנעשה את הסיבוב המלא. כיו?ון אחד של מנגנון ראצ'ט מאפשר סיבוב של הבורג, בעוד הכיוון השני נע 'על ריק' כביכול, ומותח את המנגנון לקראת סיבוב נוסף. הראצ'ט מתאים לפתיחה ולסגירה גם יחד.

לאורך השנים, עם התפתחות מנגנונים שונים לחיזוק וקיבוע חפצים, 'נולדו' גם סוגים שונים של מפתחות, כלומר – כלים לפתיחת ברגים. אלו יכולות להיות בוקסות שונות, מברגים או כלים אחרים שמיועדים לפתיחה וחיזוק. אחד הנפוצים שבהם הוא מפתח אלן, שהוא אחד מהמפתחות היחידים שזכה גם לברגים מיוחדים, שנפתחים ונסגרים רק בעזרתו.
מפתח האלן נראה בצורת האות L, כשצד אחד שלו ארוך יותר מהשני. כך, אפשר להבריג בקלות ברגים שנמצאים במקומות מעט נסתרים, כמו החלק התחתון במדף. המפתח עצמו, לכל אורכו, נראה כמו משושה ומתלבש במדויק על בורג אלן, שבראשו פתח קטן גם כן בצורת משושה. כך, התפיסה של המפתח חזקה יותר. מפתחות אלן מגיעים בכמה גדלים, ולכל גודל מתאים במדויק בורג אלן תואם.

זהו אחד המפתחות המוכ?רים ביותר בעולם, שזוכה לפופולאריות רבה כבר עשרות שנים, משום שהוא פשוט ויעיל. הייחוד של המפתח השבדי הוא בכך שניתן לכוון אותו ללא בעיה לכל גודל כמעט, מה שהופך אותו מתאים לחיזוק ופתיחת רוב סוגי הברגים וכן קצות צינורות, פיות ברזים ועוד אינספור גופים שנראים קשים לפתיחה ממבט ראשון.
במרכז ראשו של המפתח השבדי ישנו מנגנון דמוי בורג. ברגע שנפעיל את המנגנון, בצורה ידנית פשוטה להפליא, ראשו של המפתח, המיועד להחזקת הבורג, יגדל או יקטן בהתאם לכיוון בו נע המנגנון. החיסרון של המפתח הוא בחוזקו – המנגנון הידני לא ניתן לנעילה, לכן הפעלת כוח רב עלולה להגדיל את ראשו שלא לצורך.

נייר הזכוכית הוא המצאה סינית עתיקת יומין. בראשית הדרך זו הייתה תערובת של ניר וחומרים קשים אחרים – ולא רק זכוכית, אלא גם שברים של צדפים ועוד מגוון גרסאות יצירתיות. השימוש בנייר זכוכית התפתח מאוד עם השנים והתייעל כמובן, כך שהיום ניתן למצוא ניירות זכוכית שלא מכילים אפילו אחד משני המרכיבים מהם נגזר שמם.
ולמה משמש נייר זכוכית? כידוע, זהו נייר מחוספס מאוד וקשה, הרבה יותר מכל נייר רגיל. זאת, כדי שיוכל להתמודד עם שיוף של משטחים קשים, בעיקר משטחי עץ. נייר הזכוכית משמש במקרים כאלו להחלקת העץ ולסילוק בליטות ושבבים לא רצויים מהמשטח.

ישנן שיטות רבות להצללת שטח פרטי בבית קרקע או בבית קומות עם מרפסת פרטית. אחד הידועים והמבוקשים שבהם הוא הסוכך. סוככים מגיעים במגוון צורות, צבעים ואפשרויות, ומהווים את אמצעי ההצללה הפשוט והיעיל ביותר. הם אינם דורשים התקנה מסובכת ויכולים לשמש אפילו להצללת חלון בודד.
היום לכל סוכך תוכלו למצוא חידושים והמצאות רבים, וביניהם חיישנים המודדים את עוצמת הרוח ויכולים לקפל את הסוכך בהתאם לכך בצורה עצמאית, אפשרות לשליטה על פתיחת וסגירת הסוכך באמצעות שלט רחוק ועוד. סוככים רבים, בעיקר אלו הקרויים מרקיזות, משמשים היום אינספור מסעדות ובתי קפה. זאת במטרה לסוכך על הכניסה למקום או כסגירת חורף, במזג אוויר קר במיוחד.

הסיד, ובמילים מקצועיות יותר – מלט הסיד, הוא אחד החומרים המבוקשים ביותר בקרב אנשי מקצוע בעולם הבנייה. הסיד משמש כמעין שכבת ציפוי לקירות, ממש כמו טיח, אך בשל צבעו הלבן הוא משמש כשכבה האחרונה כמעט, לפני צביעת הקיר בצבע של ממש. אנשי הבנייה משתמשים רבות בסיד גם כחומר בסיס למלט עצמו והוא נחשב ליעיל מאוד באיטום משטחים מפני חדירת מים.
עם זאת, הסיד נחשב לחומר שמתייבש לאט מאוד, מה שעלול לפגוע קשות ביכולות שלו להוות חומר איטום לקירות בתים. לעיתים נדרשת המתנה של כמה ימים עד שהסיד מתייבש לחלוטין, מה שמעכב את המשך הבנייה. לכן, בשנים האחרונות השימוש בו נעשה בעיקר כחומר גלם ליצירת טיח או מלט.

תערובת של שבבי עץ קטנים, המשמשת לבניית רהיטים שונים בבית, ובעיקר כאלו שכוללים מדפים. איך אפשר לזהות סיבית? מסתכלים מצידו של המדף או של גוף הרהיט שאינו מצופה. אם מבחינים בחתיכות עץ קטנות הדחוסות יחדיו, זוהי סיבית.
הסיבית קלה יחסית לייצור – התערובת מחוזקת על ידי שרף מיוחד ועוברת ייבוש ואידוי – אך היא לא נחשבת לחומר איכותי במיוחד. לא תמצאו שולחן איכותי, למשל, שעשוי סיבית. הסיבית פחות עמידה למשקל רב וגם אינה מתמודדת היטב עם מגע של מים, מה שאינו מתאים לרהיטים רבים. עם זאת, ארונות הם למשל רהיטים העשויים כמעט תמיד סיבית. היום ישנה גרסה משודרגת לסיבית, מצופה מלמין. גרסה זו מתמודדת טוב יותר עם מגע של נוזלים וגם נחשבת לעמידה יותר.

בעבודת השיפוצים, ישנם משטחים רבים שלא פשוט ליצור אותם כך שיהיו ישרים לחלוטין. אלו זקוקים למכשיר שיבדוק האם הם ישרים מספיק, משום שהעין הבלתי מזוינת לא תדע להבחין בכך. וזהו תפקידו של הפלס - סוג של סרגל ובו מיכל אחד או כמה, מלאים בנוזל כמעט עד סופם. בחלקם העליון ישנה בועית, אשר קובעת האם המשטח ישר או לא. אם הבועית לא נמצאת ממש בראש המיכל – סימן שאותו משטח אינו ישר מספיק.
חשוב לציין כי הפלס מסייע גם ביצירת שיפוע (לצורך ניקוז, כמו למשל רצפת מקלחון), משום שניתן להבין בעזרתו מהי מידת השיפוע באותו משטח. עם זאת, הפלס הוא בדרך כלל מכשיר קטן יחסית, לכן יש לבדוק את השיפוע בחלקים שונים במשטח, כדי להבטיח שיהיה אחיד לכל אורכו.

ישנם סוגים רבים של משטחים שיכולים להתאים לבית מגורים. ברוב המקרים, האדם הממוצע יבחר בריצוף אבן או דמוי אבן, כמו שיש, גרניט פורצלן, קרמיקה וכדומה. אך ישנה אופציה נוספת, שנתפסת כיוקרתית ביותר – פרקט. זוהי למעשה שכבת עץ דקה שמונחת על הרצפה ומחליפה את האריחים הרגילים.
הפרקט יכול להיות עץ של ממש, תערובת של כמה סוגי עצים נדחסו יחדיו או PVC, משטח דק מאוד ודמוי פרקט. הפרקט, אם אמיתי או דמוי עץ, נחשב לחם יותר הן מבחינת הצבע שלו (גווני העץ השונים) והן מבחינת הטמפרטורה. הוא נעים יותר למגע ומאפשר ללכת בבית גם בחורף, לפחות לפרק זמן מסוים, ברגליים חשופות.

קונגו, או בעברית תקינה – פטיש חציבה, משמש לחציבת פתחים בקירות בטון. ישנם סוגים שונים של פטישי חציבה כאלו, המיועדים לעבודות שונות. בעזרת הקונגו אפשר ליצור תעלה למעבר חוטי חשמל, לפתוח פתח בקיר – גדול או קטן – ליצירת חלון בגדלים שונים ואף לשבירת קירות, הרחבת חדרים וכדומה.
נכון שישנן חברות המומחיות בקידוח וחציבה בבטון, אך ברוב המקרים, בית פרטי לא יזדקק להן. הן משמשות בעיקר לפרויקטים גדולים שדורשים חציבה מתמשכת, יומיומית ולאורך זמן רב. על מנת לפתוח חלון אחד או לשבור קיר, מספיק קונגו, אותו כל אחד יכול להפעיל בעצמו. כמובן שהפעלת מכשיר כזה דורשת הדרכה קצרה מאדם שכבר עשה זאת בעבר.

רובה זהו החומר בו משתמשים הרצפים למילוי החריצים בין מרצפת למרצפת, ובזווית שנוצרת בין המרצפות לקיר. הרובה מבטיח את אחידות הריצוף, מונע תזוזה שלהם וכך מאפשר לנו להלך בחופשיות בבית, מבלי למעוד, להחליק או להיתקל באריח בולט.
רבים אינם יודעים זאת, אבל היום ישנו תו תקן למילוי רובה. תו התקן מדבר על החומרים מהם יש להכין רובה ואפילו על דרך המילוי שלו. הפעולה הזו אינה קלה כלל ודורשת דיוק רב מאוד. המומחים בתחום ממליצים למלא תחילה את חריצי המרצפות בשכבת רובה דלילה ולאחר מכן להוסיף לה שכבה עבה יותר, לאחר שהקודמת התייבשה.

ישנם כלים רבים המשמשים לצביעת קירות. אחד השימושיים והקלים ביותר הוא רולר הצבע – ספוגית דמוית צינור, שמאפשרת לצ?ב?ע לגלגל אותה לאורך הקיר, במקום לעבור עם מברשת צבע הלוך ושוב. המכשיר הזה קל יותר לשימוש, במיוחד משום שניתן לצרף אליו ידית מיוחדת, שמאפשרת לצבוע גם חלקים גבוהים בקיר ולעבור על משטח רצוף גדול יחסית לשימוש במברשת צבע רגילה.
החיסרון של הרולר הוא שניתן לבצוע איתו רק משטחים גדולים ולא פינות או חלקים שדורשים דיוק מירבי (מסביב לרהיט מסוים וכדומה). לכן, הרולר הוא רק השלב הראשון בצביעה, כשלאחריו יש לעבור על מברשת כדי לכסות את השטחים שלא נצבעו.

השפכטל הוא מעין כף שטוחה וישרה, שמשמשת צ?ב?עים ושיפוצניקים למגוון מטרות. ראשית, מאחר ומדובר בכף שטוחה מאוד, ניתן להסיר בעזרתה חומרים שנדבקו למשטח גדול (אפילו מסטיק שנדבק למדרכה). אבל השימוש העיקרי של השפכטל הוא בשיוף משטחים מחוספסים. אם נעביר את השפכטל שוב ושוב על משטח מסוים, נסיר ממנו שכבות מיותרות או בליטות צבע וטיח שנותרו על הקירות.
השפכטל יכול לשמש גם ככלי למריחת טיח וחומרים אלסטיים אחרים. הכלי השטוח מאפשר לצ?ב?ע או לבנאי למרוח את החומר באופן אחיד וכך להבטיח שכבה דקה לאורך כל המשטח. בשל הנוחות והפשטות של הכלי הזה, הוא יימצא תמיד בארגז הכלים של כל שיפוצניק.

המונח תלת פאזי מתייחס למערכת חשמל כלשהי בה ישנו עומס שמצריך שימוש בכמה מקורות חשמל. ברוב בתי המגורים הפרטיים המערכת היא תלת פאזית – כלומר, בעלת שלוש פאזות – משום שבכל בית מגורים ממוצע נעשה שימוש בכמה מכשירים בו זמנית, דבר שיוצר עומס רב על המערכת החשמלית ומצריך מאגר אנרגיה נוסף.
מערכת תלת פאזית (תלת מופעית בעברית) נחשבת לבטוחה מאוד, משום שהיא מונעת כמעט תמיד קצר חשמלי. כשאין עומס יתר על המערכת החשמלית ולכל מכשיר חשמלי יש 'אלטרנטיבה' זמינה, כמעט ולא ייווצר מצב של גורם מקצר במערכת. מפסק תלת פאזי מבטיח למעשה שגם במקרה של צריכת חשמל גבוהה בבית ברגע נתון, תשתית החשמל לא תקרוס או תיהרס.

בוקסות, בלשון בעלי המקצוע מתחום השיפוצים, מתייחסות למפתחות מיוחדים, שמתאימים בדרך כלל לברגים גדולים במיוחד, אותם לא ניתן לפתוח בעזרת מברגים או מפתחות שבדיים למשל. בוקסה היא מעין חפץ מתכת קטן דמוי צינור, שפתחו האחד בצורת ריבוע ופתחו השני עיגול משונן. הריבוע מתאים לידיות אחיזה מיוחדות, שמספקות את המנוף לפתיחת הבורג. אילו שיני העיגול מהצד השני מאפשרות אחיזה איתנה בראשו של הבורג וכך ניתן לפתוח אותו בקלות יחסית. הבוקסה מגיעה בכמה וכמה גדלים ונמדדת על פי אינצ'ים – קוטר העיגול שאוחז בבורג: בוקסה 3/4 אינץ', 1/8 וכדומה. הבוקסות נחשבות לאמינות מאוד ומשמשות לפתיחת ברגים בתחומים רבים מאוד, ממפעלים תעשייתיים, דרך מוסכים ועד הצבא.

הגבס המשמש לעבדות בנייה שונות הוא למעשה מינרל, שנוצר בטבע בדרך טבעית, בדרך כלל כאשר מקור מים כלשהו מתאדה ומתרוקן. היחסים בין הגבס למים מרתקים מאוד: כאשר הוא יעורבב בכמות מים קטנה, הגבס יהפוך לאבקה יבשה למראה. אם את האבקה נערבב שוב, הפעם בכמות מים גדולה יותר, נקבל עיסה חצי נוזלית, שתתקשה לאחר זמן קצר אם לא ייעשה בה שום שימוש. התכנות הללו מאפשרות לאדם לנצל את המינרל לעבודות שיפוץ. גבס משמש לאיטום של סדקים, ליצירת טיח, לבניית קירות זמניים וזולים יותר מקירות בטון – והרשימה עוד ארוכה. הגבס נחשב לאחד מחמרי הבנייה הנוחים ביותר שקיימים כיום, ונעשה בו שימוש כמעט בכל שיפוץ ובנייה חדשה.

דבק מגע נחשב לאחד מהחומרים החזקים ביותר שנמכרים לשימוש ביתי. הוא לא נחשב כנוזל יקר במיוחד, והאפקטיביות שלו גבוהה ביותר, בכל עבודה. הוא מתאים להדבקה של כל סוג משטח כמעט, ואף להדבקה של חומר מסוג אחד אל חומר מסוג אחר. השפופרת בה מגיע הדבק היא שפופרת מיוחדת, שנועדה למנוע מאוויר לחדור אל הדבק, משום שברגע המגע עם האוויר, הדבק מתחיל להתקשות ולהפוך ממצב נוזלי למצב מוצק. זהו בעצם בסיס הפעולה של דבק מגע ממוצע. הבעיה העיקרית עם דבק המגע הוא שמדובר בחומר ממכר, שרבים משתמשים בו כתחליף סם. הרחה שלו בכמות גדולה נחשבת מסוכנת מאוד ויכולה לגרום לנזקים רבים ואף למוות.

דוד השמש הוא המצאה ישראלית מתאימה ביותר לאקלים המקומי. אחיו, הדוד החשמלי, הוא כזה שפועל בגדול על אותו עיקרון – חימום מים במיכל גדול ואטום המקושר ישירות לברזי המקלחת הביתית – אך ההבדל הוא באופן החימום. דוד חשמלי כולל בתוכו גוף חימום שאחראי לבדו על חימום המים, ועושה זאת במהירות רבה יותר מאשר דוד שמש. הדוד החשמלי מאפשר, בנוסף, מים חמים בכל רגע נתון, בלי קשר למזג האוויר. עם זאת, בישראל הוא נחשב לבזבוז בימים רבים בשנה, משום שבתקופות שטופות שמש (ויש רבות כאלו בארץ, כידוע), עדיין יש צורך להפעילו ולבזבז חשמל, בניגוד לדוד השמש שמחמם את המים בעזרת אנרגיה טבעית.

הטרפנטין הוא חומר שמופק משרף של עצים ומשמש היום בעיקר לדילול ביתי של שמן, צבע וכדומה. כך, ניתן להשיג בקלות בעזרת החומר השקוף, חומרים סמיכים הרבה פחות ממה שהתקבלו בחנות, ולהשתמש בהם לזמן רב יותר. בעבר שימש הטרפנטין כחומר מדלל גם בתעשיות גדולות, אך אט אט השימוש בו כמדלל פוחת. טרפנטין משמש היום במפעלים בעיקר כחומר גלם לייצור תרכובות כימיות. בעבר, הטרפנטין נתפס כחומר יעיל למיגור כינים מהראש ואף כתרופה – שנלקחה בשתייה – הממיתה חיידקים במערכת העיכול. השימוש בו למטרות אלו הופסק לאחר שהתברר כי הוא רעיל מאוד לגוף האדם: מגע עם אדי הטרפנטין בלבד יכול לגרום לכוויות, לפגיעה בעיניים ובריאות.

הטפטים של פעם היו פיסות פלסטיק חסרות אסתטיקה, שהדבקו כמעט דרך קבע על קירות בתים. עד היום ניתן לראות בתים ישנים, בעיקר כאלו שנבנו בישראל בשנות ה-70', שהמאפיין הבולט ביותר שלהם הוא טפט חיוור במטבח. היום טפטים הם מדבקות באיכות גבוהה ובעיצובים מיוחדים ומרתקים, שמתאימים לכל בית ויכולים לשפר משמעותית את המראה שלו. הטפטים של היום נוחים לשימוש וניתנים להסרה ללא בעיה מקירות הבית. רבים רואים בהם תחלי לצביעה של קירות שלמים ויש כאלו שמשתמשים בהם כמדבקות מיוחדות שמוסיפות עניין וצבע לקיר. הפופולאריות לה זכה הטפט הביאה גם מעצבי פנים רבים להשתמש בו דרך קבע כתוספת משמעותית למראה הבית.

הטפטפת היא המצאה ישראלית, שמביאה היום לחיסכון אדיר במים בכל העולם. עד להמצאת הטפטפת, היו החקלאים ובעלי הגינות הפרטיות משקים כל גידול בממטרות – או במקרה הטוב במשפך, באופן ידני. שתי הדרכים גרמו בעיקר לבזבוז אדיר של מים, אך גם לבזבוז זמן ולפגיעה בצמחייה רבה, ש'זכתה' לכמויות מים גבוהות מאלו שהייתה צריכה לקבל. טפטפת היא למעשה אביזר אותו נועצים בצינור רגיל. המים מגיעים אליה מהצינור ויוצאים דרכה בטפטוף מבוקר ורצוף. הטפטוף הזה מבטיח מצד אחד השקיה חסכונית ביותר, אך גם רציפה ומתמדת באזור ספציפי, שנבחר על ידי האדם המשקה. כך, ההשקיה הופכת להיות יעילה הרבה יותר. מדינות רבות ששמעו על ההמצאה רכשו אותה, והיום ישנן טפטפות אפילו באפריקה ובברזיל.

למינציה היא למעשה עטיפת פריט כלשהו – בדרך כלל נייר או כל דבר דק אחר – בשתי שכבות ניילון מיוחד, עטיפה שמתבצעת מכל צידי הפריט. מכונת למינציה מיוחדת היא שאחראית על העיטוף, כך שהפריט שבתוך הניילון לא יוכל להירטב או להיפגע מהשפעות חיצוניות. המכונה מרוקנת במהלך העיטוף גם את כל האוויר מבפנים, כך שהפריט הנעטף לא יינזק גם לאחר עטיפתו. הלמינציה נעשית על בסיס חום – שתי שכבות הניילון העוטף מומסות מעט וכך הן נצמדות אחת לשנייה ולמעשה הופכות לשכבת ניילון אחת. הלמינציה יכולה לשמור על הפריט הנעטף למשך זמן רב. כך, נייר שנעטף בלמינציה, לא יתקפל, לא יתקמט ולא ידהה, בניגוד למה שקורה לנייר רגיל החשוף לאוויר.

מברג מסוג פיליפס עשוי בקצהו שפיץ מיוחד, שנראה ממבט ישיר כמו איקס. למעשה, אלו ארבעה חלקי מתכת קטנים, שמיועדים להיאחז בבורג מאותו סוג – בורג פיליפס ובו ארבעה שקעים קטנים. מברג פיליפס מאפשר אחיזה חזקה מאוד בראש הבורג ובניגוד לבורג עם שקע אחד, ישר ועמוק, האחיזה היא בארבע נקודות, מה שמאפשר הברגה חזקה יותר ומצד שני, גם פתיחה קלה ומהירה יותר של הבורג. בורגי הפיליפס נפוצים מאוד בהתקנות של רהיטים ביתיים, משום הקלות שבשימוש בהם ועוד יותר ברהיטים העשויים סיבית, בהם הבורג נאחז היטב. מברגי פיליפס מגיעים בגדלים שונים, כדי לאפשר שימוש בהם גם במקומות צפופים מעט או קשים להגעה עם מברג בגודל סטנדרטי.

מונה חשמל הוא אחד הרכיבים החשובים במערכת התשתיות שמרכיבה כל בית פרטי. המונה הוא רכיב אלקטרוני, שמציג את מספר הקילו וואט שנצרכו לשעה בבית. קילו וואט הוא יחידה למדידת צריכת החשמל, שהתעריף שלה נקבע על ידי חברת החשמל ומשתנה מפעם לפעם. כדי לדעת כמה צפוי להיות חשבון החשמל החודשי, יש לכפול את מספר הקילו וואט שנצרכו לאורך החודש במחיר ליחידה, ולהוסיף לזה את דמי תחזוקת מערכת החשמל (בדרך כלל חברת החשמל גובה תשלום דו חודשי). המונה ימוקם ברוב המכריע של הפעמים בלוח החשמל של כל דירה. כשמדובר בבניין דירות, כמות מוני החשמל תהיה זהה למספר הדירות בבניין ולעיתים אף יותר מכך.

מסור חשמלי הוא כלי המאפשר חיתוך מדויק של משטחים קשים רבים. לרוב הוא משמש לחיתוך עץ, אך ישנם מסורים חשמליים שמתאימים גם לניסור של לבנים. בשל הלכלוך והאבק הרב שיוצרת עבודה עם מסור חשמלי, ישנם כאלו שכוללים חיבור ישי לשואב אבק. מסור חשמלי יכול להגיע בשתי גרסאות: מסור נטען, ללא כבל חשמל, ומסור עם כבל המתחבר לשקע החשמל. הסוג הראשון בטיחותי יותר, משום שאין סכנה לחתוך את כבל החשמל בעת העבודה. עם זאת, המסור המחובר לחשמל עוצמתי יותר ומאפשר עבודה רצופה ולזמן ארוך הרבה יותר. בשני המקרים, מומלץ לקרוא היטב את הוראות הבטיחות, משום שהעבודה עם מסור חשמלי עלולה להיות מסוכנת.

אחת הבעיות, בדירות קטנות או ישנות בעיקר, הוא המחסור בשקעים לחשמל. היום משפחה ממוצעת – וגם אדם שגר לבדו בדירה – מפעילים מכשירי חשמל רבים, חלקם במקביל. השימוש הרב במכשירים אלו מגביר את הצורך בשקעים נוספים. הדרך הפשוטה ביותר להשיג אותם היא על ידי רכישת מפצל. המפצל כולל בדרך כלל בין שניים לארבעה שקעי חשמל, כולם באותה היחידה. בצידו השני של המפצל, ישנו חיבור לשקע רגיל. החשמל שמקבל המפצל מהשקע הרגיל מפוצל לשקעים האחרים מהם הוא מורכב וכך אפשר ליהנות משקעים פנויים נוספים מבלי לקרוא לחשמלאי מוסמך. חשוב לדעת שהפיצול עלול להפחית את עוצמת החשמל שיספק כל אחד מהשקעים, מה גם שמפצל נחשב לפחות בטיחותי לשימוש, ביחס לשקע הרגיל.

מקדחה משמשת בדרך כלל ליצירת חורים עמוקים בקירות בתים, אך הייעוד שלה הוא לקדוח גם באבן, מתכת ועץ. כל אדם המעוניין להרכיב רהיט, פרגולה, שלט וכדומה, יצטרך להשתמש במקדחה כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. פעולת המקדחה היא על ידי נעיצה של מקדח – חתיכת מתכת דקה וארוכה, המחודדת בקצה – במשטח המיועד. עם הפעלת המקדחה, המקדח יחל להסתובב. הסיבוב, יחד עם הנעיצה של המקדח במשטח, ייצרו אט אט חור במשטח, בעוביו ובעומקו של המקדח בו ייעשה שימוש. ישנן מקדחות שעובדות בשיטה מעט אחרת, שיטה בה המקדח 'מקיש' על המשטח המבוקש (פטישון). האפקט כאן יהיה חזק יותר, אך המטרה היא בעיקר שבירת בטון ומשטחי סלע.

זהו אחד החומרים בהם נעשים הכי הרבה ניקיונות בבית הפרטי. סקוטש זהו מעין בד קשיח המזכיר צמר פלדה, אך נוח הרבה יותר לשימוש. קשיחות החומר והעובדה שהוא עשוי הרבה מאוד סיבים, מקנה לו את אחת התכונות האהובות ביותר על אנשים העוסקים בניקיונות: הסרה של כתמים קשים. סקוטש מסוגל להסיר כתמי שמן, טביעות וכתמים על הרצפה ואף לשייף משטחים מסוימים, כשהוא יבש. בשל יעילותו, רבים משתמשים בסקוטש גם לניקיון כלים. היום ישנם מוצרים רבים דמויי סקוטש, שלמעשה משתמשים בתכונה הדומיננטית שלו – משטח מחוספס וקשה – ומיועדים בעיקר לשטיפת כלים. הם נחשבים לרכים יותר מהסקוטש המקורי ולכן מתאימים יותר לכלים וישמרו על מצבם לאורך זמן.

המושג פאנלים מתייחס לכמה סוגים של חומרים בהם נעשה שימוש בבית הפרטי. ישנם פאנלים שהם למעשה חתיכות קטנות מהמרצפות של הבית, בהם מרצפים את החלק התחתון של הקירות. הפאנלים הללו מעניקים מראה יפה ונקי יותר לקירות וגם שומרים עליהם מפגיעות רבות בחלקם התחתון. ישנם גם פאנלים מזכוכית, שהם למעשה חלונות המיועדים לסגירת מרפסות. סגרת מרפסת מאפשרת ליצור חלל מגורים נוף בבית, שיכול לשמש כחדר לכל דבר או כמרפסת שמש נוחה. הסוג האחרון הוא פאנלים סולאריים – טכנולוגיה חדשה בעזרתה אפשר לנצל את אנרגית השמש לטובת צריכת החשמל הביתית.

האביזר העתיק ביותר לשחרור סתימות בביוב ובאסלה הוא הפומפה. זהו אחד האביזרים הפשוטים ביותר, אך יש רבים הנשבעים שהוא היעיל ביותר נגד בעיות בצנרת. פומפה היא למעשה מקל קצר יחסית מעץ (באורך של מברשת הניקוי לאסלה), שבקצהו מעין גומי עבה בצורת חצי עיגול. האלסטיות של הפומפה מאפשרת לה להיכנס גם לפתח צר כמו זה שבאסלה ולשחרר סתימות, על ידי סדרת לחיצות חוזרות ונשנות. הלחיצות הללו יוצרות וואקום בצנרת וברוב המקרים מצליחות בצורה זו לשחרר את הגורם התקוע שהביא לסתימה. היום, חשוב להדגיש, ישנם חומרים ממיסים שמאפשרים לשחרר סתימות כאלו ביתר קלות, מבלי להתאמץ או להסתכן בזיהום, מה שעלול לקרות בעת שימוש בפומפה.

הפלייר הוא כלי עבודה נפוץ, בעיקר משום שהוא קטן יחסית וקומפקטי, ועם זאת חזק ויעיל ביותר. פלייר הוא מעין צבת עשויה מתכת חזקה. שני קצות הצבת מחודדים ושפיציים, מה שמאפשר לה להיכנס גם למקומות צרים מאוד. בנוסף, קצות הפלייר מחוספסים כמעט לכל אורכם, כדי לאפשר אחיזה טובה בכל דבר. הפלייר משמש לתפקידים רבים, וביניהם חילוץ של רכיבים תקועים, חיתוך חוטי ברזל דקים ועבים, כיפוף של מתכות (מסמרים למשל) ואף פתיחה או סגירה של ברגים במקרים מסוימים. הפלייר נחשב לכלי נוח מאוד לשימוש ולכן כמעט כל אדם, אם הוא עובד בעבודת כפיים ואם לא, מחזיק אחד כזה בקרבת מקום.

הקילשון הומצא – ומשמש עד היום – בעיקר לצורך עבודות חקלאיות. בעבר החקלאים השתמשו בו כדי להעמיס חבילות חציר לדוגמא, אך היום ניתן לעשות זאת ביתר קלות בעזרת טרקטורים מיוחדים או מנופים מסוגים שונים, כך שיעילותו של הקילשון בעבודות כאלו פחתה. הקילשון עשוי בדרך כלל מוט עץ ארוך, אשר לקצהו מחוברת מתכת העשויה שלוש שיניים בדרך כלל (ישנם קילשונים עם שתי שיניים וגם כאלו עם שש). עם הקילשון ניתן גם להפוך אדמה לקראת זריעה, אך בעבודה זו המעדר או האת יהיו יעילים יותר. היום השימושים של הקילשון הם בעיקר בפעולות שמצריכות דיוק יחסי, כגון ליקוט עלים או פירות שנשרו מהעץ.

קנטים, בדומה לפאנלים, מדברים על סוגים רבים של חומרים. באופן כללי ניתן להגיד שקנטים הם השוליים, אם מדובר בדשא, שטיחים, שיש במטבח וכדומה. מדוע קנטים מקבלים יחס כל כך מיוחד? תלוי באיזו סיטואציה מדובר. בגננות, הקנטים משמשים כחלק שבו לא יונח דשא – סינטטי או רגיל – כדי להוסיף חן לגינה. בקנטים יישתלו פרחים, עציצים ואף עצים של ממש. קנטים בשטיחים הם האזורים שמתב?לים בצורה המהירה ביותר. היום ישנן חברות שמציעות שירות בדיוק בתחום הזה: תיקון קנטים בשטיחים. ומה לגבי שיש? פעמים רבות, השיש לא מתאים בצורה מדויקת למשטח אליו הוא מיועד. יש צורך לבצע תיקונים ולהוסיף מילויים שונים, כדי להשיג מראה טבעי. גם כאן, מדובר בתיקון קנטים.

קרניז הוא תוספת מיוחדת לקיר הבית, מחלקו הפנימי או החיצוני. הקרניז 'מולבש' על פינת הקיר, בדרך כלל בחלקו העליון, ומוסיף רבות למראה הסופי שלו. הקרניז בולט גם למי שמסתכל מולו וגם למסתכל מהצד, וכך הוא יוצר נפח גדול במקום בו הוא מולבש – מה שהופך את הקיר ללא שגרתי ומיוחד במינו. בבתים פרטיים קרניזים מולבשים לרוב בחלקים חשופים של ארונות (בייחוד במטבח) או מעל וילונות תלויים. עם זאת, קרניזים נחשבים גם לתוספות אדריכליות לכל דבר. הם שימשו בעבר ומשמשים גם היום כתוספת לחלקם החיצוני של בניינים רבים, במטרה לשוות להם מראה כפרי, עתיק, מודרני וכדומה. הקרניז יכול להיות עשוי עץ, גבס או אבן.